עשו גלידה, לא מלחמה

אני אוהבת קיץ מושבעת, ושלא כמו כל המתלוננים המיוזעים, חום יולי – אוגוסט עושה לי רק טוב. גם השנה חיכיתי לקיץ, להסתובב בחוץ, ליהנות מהשמש, לצאת קצת לים עם איזה ספר נחמד ולבקר את האחיינים החמודים שלי בחופש הגדול.

אבל הדס מתכננת, וחמאס משגר, וכך יצא שקיץ 2014 הפך מהבטחה לכיף ורוגע, לסיוט. אם חשבתם שלאהוב את הקיץ והחום זה פסיכי, התקפי חרדה בכל פעם שנשמעת אזעקה, זה כבר ממש לא להיט.

אז רגע לפני שהטירוף הגיע גם לתל אביב, לקחנו את עצמנו וברחנו באישון לילה (טוב, בעשר בערב, אבל זה פחות דרמטי) להקים התנחלות אצל אבא של הבחור, בזכרון יעקב. לשם, חשבתי, לא יגיעו כוחות הרשע (הגיעו. 4 פעמים. כדורי הרגעה זה נעים ממש).

וכך, מביקור שחשבתי שיימשך שבוע או שבועיים, נשארנו חודש (גם אני האמנתי לגנץ וכלניותיו וחזרתי הביתה עם הפסקת האש הראשונה). חודש שלם שבמהלכו הכרתי את סצנת האוכל הטבעוני בזכרון יעקב, הכוללת צריכה מוגברת של פסטה, קניית מוצרי ג'אנק בשופרסל, הרבה שאלות בסגנון  "אפשר את זה בלי הביצה?" "זה חלבי?" במסעדות, ועוד שלל תמרונים לא קלים. אבל כשממילא אין לך הרבה תיאבון, הרבה יותר קל לחיות על אותם מאכלים שוב ושוב.

אבל למרות הכל, היה זה קיץ. והוא היה חם. ורק דבר אחד רציתי חודש שלם – גלידה. גלידה טובה, טעימה, מרעננת ומנחמת. בעיניים כלות בהיתי בסניף "אלדו" במדרחוב, המתפקע מאנשים, ונזכרתי בטעמי הגלידה החלביים המופלאים שעוד הספקתי לזלול שם בימי צמחונותי. בלעתי את הרוק, הסתפקתי בסורבה ונשאתי תפילה לימים טובים יותר, שבהם לא יהיו מלחמות, ובזכרון יעקב תהיה גלידה טבעונית.

מבחר לא גדול, אבל טעיםםםםם - אלדו, זכרון יעקב

ואז, אחרי שכבר חזרתי הביתה, והצוק האיתן הואיל בטובו להסתיים, נענה אלוהים לתפילתי. לא, שלום עולמי עוד אין פה, אבל את החלק הקל יותר השגנו, וגלידה טבעונית חדשה צצה לה בזכרון יעקב. ובשבוע שעבר, בזכות המחדל התחבורתי הקרוי "רכבת ישראל מתחילה לפעול רק שעתיים אחרי צאת החג", היה לנו מספיק זמן לבקר במדרחוב ולנסות את הפלא.

אמנם המבחר הטבעוני (המסומן, יש לציין, וטוב שכך) הסתכם בשלושה טעמים בלבד, אבל הו, אלי – איזה טעמים נהדרים! כדי לא להיות חזירה לגמרי, הסתפקתי רק בשני טעמים מתוך השלושה. השוקולד, שהיה שוקולדי ביותר, חזק וטעים, והקרמל, שהיה פשוט נפלא (אני לא יודעת מי המציא את עוגיית הלוטוס, אבל אם אתה קורא את זה – אתה הגיבור שלי ואני אוהבת אותך). בלי טעם לוואי מוזר, בלי תחושה של משהו שמזכיר משהו אחר – גלידה אמיתית לכל דבר, כמו זו שחלמתי עליה ביולי הבלתי נסבל. איפה היית, תענוג קפוא, כשהייתי זקוקה לך יותר מכל?

כשנחתי קצת מהמרמור, הבנתי שהיה לי מזל. כנראה שכשאלוהים מגשים לי חלומות, הוא עושה את זה בחכמה ומונע ממני לחיות על גוש סוכר משמין ובלתי מזין בעליל. או כמו שחברה אמרה לי, "עדיף שלא היה בקיץ, היית טוחנת מלא מזה לנחמה".

צודקת. 

איפה: אלדו, המייסדים 60 זכרון יעקב (ובעוד סניפים בארץ) אתר: http://www.aldo.co.il/ פייסבוק: http://on.fb.me/1vQHBWO

גרג ותעלומת הבמיה הנעלמת

בהיותי ילדת פריפריה שמיטב החוויה הקולינרית שלה כללה מנות מוקרמות למוות ב"קפולסקי" או התעלפות על ההיצע המרהיב של "פיצה האט", מעולם לא הייתה לי בעיה לאכול ברשתות הגדולות והבנאליות ביותר שקיימות. כן, תמיד אעדיף מסעדה אמיתית עם מנות משובחות, או מקום קצת יותר מקורי וחדש, אבל מה לעשות שאני לא שוחה בכסף, ולרוב חסרת מוטיבציה לחפש הרפתקאות חדשות (או במילים אחרות: רעבה). לכן, לא תמצאו אותי מפנה את הגב ל"ארומה" כשבא לי על סנדוויץ' קליל, ואני שמחה על כל סניף "סטארבקס" שנקרה בדרכי בחו"ל. בקיצור, אני לא מאלה שהמחשבה לבקר בסניף של "גרג" תגרום להם לבעתה. אולי רק להתמרמרות קלה על המחירים הבלתי אפשריים של הרשת.

כי למרות שאניני הטעם אולי יחלקו עלי, לרוב אני נהנית ממבחר המנות שיש ל"גרג" להציע, ובמיוחד מאז השיקו תפריט טבעוני בכל הסניפים. הבעיה היחידה שלי היא כאמור, לשלם 60 שקלים על סלט או מנת פסטה, שכנראה לא נושאים איתם בשורה עד כדי כך מרהיבה. לא ברור מה ההצדקה לתמחור הלא נורמלי הזה (וזה לפני שמעזים לחשוק, חלילה, במשקה או קינוח), ויותר לא ברור, למה בתקופות שבהן אנשים מוצאים לנכון למחות על מילקי ועומדים בתור אימים לקפה בחמישה שקלים, עדיין יש לגיטימציה לטירוף שכזה.

גם העובדה שהרשת הודיעה חגיגית שסניף דיזנגוף סנטר התחדש בתפריט טבעוני חדש וגדול, לא הספיקה כדי לפתות אותי להעמיק את המינוס, אבל מבצע 1+1 של חברת האשראי – כן. סוף סוף הזדמנות לאכול שתי ארוחות במחיר של, ובכן, שתי ארוחות.

סקירת התפריט שלי הסתיימה ברגע שהתוודעתי לקיומו של סלט טופו ופטריות. אני מוכנה לחיות על טופו ופטריות, ואם מצורפים לזה גם אגוזי מלך – והם אכן צורפו – אני לא צריכה לאכול עוד שום דבר. הבחור הזמין "ירקות סצ'ואן", מנה שכוללת מבחר ירקות ואורז ואכן נראתה מפתה ביותר.

טעים, יקר, חסר. גרג, דיזנגוף סנטר

וכאן מתחיל סיפור התעלומה שבכותרת. "ירקות סצ'ואן" היא מנה שבה אמורה לככב, בין היתר, גם במיה, ואחד ממרכיבי סלט הטופו – פטריות הוא פטרוזיליה. הבחור היה חשדן לגבי השפעת טעם הבמיה, ואני ניסיתי לנחם את עצמי שפטרוזיליה זה בריא, אבל בסופו של דבר, מסתבר שדאגנו לשווא. כי לא הבמיה ולא הפטרוזיליה הגיעו בתוך המנות שלנו. למה? מסתבר שאין. ולמה לא אומרים לנו מראש שמרכיבים חיוניים בארוחה לא יגיעו לצלחת? כי ככה. או שהחברים ב"גרג" חושבים שלא נשים לב להיעדרה של במיה (אולי הם חושבים שכיושבי בתי קפה פושטיים, אין לנו מושג מה זה?) או שאולי היו בטוחים שנודה להם על הבחירה למנוע מאיתנו ירק כל כך מוזר. בכל מקרה, אני די שמחתי על כך שהפטרוזיליה איננה ושלא אצטרך להקריב את שלמות הטעם רק בשביל לשקר לעצמי שאני אוכלת משהו בריא יותר, והבחור החליט שמספיק טעים לו גם בלי הדבר המוזר הזה שאייל שני מגן עליו בחירוף נפש. לנו באמת לא היה אכפת, אבל מי שמשלם כל כך הרבה כסף על ארוחה בבית קפה, אולי כדאי לתת לו את כל מה ששילם עליו, במיוחד כשכל מרכיב מתומחר כאילו היה עשוי זהב.

לסיום, שלושה דברים שצריך לומר לזכות המקום: 1. התפריט הטבעוני אכן היה גדול וההיצע היה מגוון, 2. הכל היה אכן טעים עד מאוד, 3. המנות שקיבלנו היו גדולות ביותר, ובפירוש יכולתי לחלוק עם עוד מישהו את הסלט העצום שקיבלתי, שעוד הגיע בתוספת לחם וטחינה (אבל אני זללנית, אז אכלתי הכל לבד), מה שמביא אותנו לתהייה – למה אי אפשר לחתוך גם את גודל המנה וגם את המחיר שלה, ולספק מוצר נורמלי?

בסופו של דבר, למרות החוויה המעט הזויה, היה ערב מוצלח למדי. אולי נחזור, אם יהיה עוד מבצע. או אם אראלה תתקשר. 

איפה: קפה גרג, דיזנגוף סנטר ת"א, אתר: http://www.gregcafe.co.il/
פייסבוק: http://on.fb.me/ZlRY87

הארה אצל הבודהה

אני לא באמת יכולה לכתוב על זלילה טבעונית בלי להתחיל במקום בו, כנראה, נולדה הטבעונות שלי, וזה בודהה בורגרס (יותר נכון, סניף אבן גבירול של הבודהה בורגרס. יסלחו לי אוהדי סניף יהודה הלוי, אבל לשם אני לא מסוגלת להכנס).

מאז שהפכתי לצמחונית, אי שם בתחילת שנות האלפיים, ידעתי שמתישהו אעבור לטבעונות. העניין הזה של ללכת חצי דרך נראה לי לא הגיוני, אבל מצד שני, כמו לא מעט אנשים, גם אני חששתי שבלי בשר, בלי ביצים ובלי מוצרי חלב, לא יישאר לי מה לאכול. בכל זאת, בגיל 19, כשאני נחשבת לחייזר מוחלט בין בני משפחתי וחבריי, רק בגלל הסירוב לאכול חיות מתות, הסתפקתי בצמחונות, לבינתיים, עם שאיפות לעתיד.

עם השנים, השאיפות האלה נדחקו לפינה, בין הפיצות, הגלידות והשתקת המצפון, עד שיום אחד, כשהתחשק לי לנסות מקום חדש לאכול בו, הלכתי לבדוק את המסעדה ההיא, שפעם, מזמן, שמעתי את השם שלה מטבעונית שהייתה חברה של חברה.

בראש קצת קיוויתי להתקל במנות בריאותיות ותפלות, או לפחות במחירים מטורפים שיורידו אותי מהמחשבות על טבעונות אחת ולתמיד, אבל, למרבה השמחה, תקוותי קרסו מול המבחר הטעים והזול להפליא. כמו כולם, גם אני התחלתי בהזמנה מהוססת של המנה הכי פופולרית  - המבורגר העדשים על שם הבודהה בכבודו ובעצמו – אבל מהר מאוד התחלתי לגוון ולבדוק בערך כל מנה בתפריט. הבודהה האבנגבירולי מציע סלטים עם מגוון די מדהים וצבעוני של מרכיבים, שעל חלקם אני מתביישת לומר שלא שמעתי עד אז, בורגרים, בוריטו, תבשילים מיוחדים, מיצים, שייקים, קינוחים, והכל בלי הצורך להתקיל שום מלצרית בשאלות על "אפשר את המנה הזאת אבל בלי הביצה?". ואוו.

מי חשב שאפשר להכניס את כל זה לסלט...? לא אני

הכרתי חברים חדשים כמו סייטן, למדתי שבורגר טופו זה ממש מוצלח ושאפשר להכין שייקים ממש טעימים, גם כשיש בהם פטרוזיליה! (לא מרגישים אותה. נשבעת.) מלבד המחיר האטרקטיבי והקרבה היחסית לעבודה, הידיעה שהאוכל טבעוני לחלוטין הזכירה לי שפעם רציתי להיות כזו.

התחלתי להגיע למקום די בקביעות, ובמקביל חלה תפנית בתחום החלב. איכשהו העיסוק האובססיבי במשרד בשאלת ה"יש חלב או אין חלב" הולידה את ההבנה שמשהו לא תקין בהתמכרות למזון עגלים. בצעד חסר תקדים, כשאני מגובה בהבנה שכבר טעמתי אוכל טבעוני ואפילו נהניתי ממנו – עברתי לחלב סויה. השילוב של שתיית קפה בלי תוצרת פרתית עם ארוחות צהריים טבעוניות בבודהה הולידו משחק חדש בשם "האם אצליח לעבור את היום כטבעונית?". מצאתי את עצמי מנסה שוב ושוב לצבור כמה שיותר "ימי טבעונות", בשילוב מחשבות שאולי הגיע הזמן.

ואז באה הדחיפה הרצינית קדימה, איך לא – בבודהה בורגרס. בעודי ממתינה למנה האהובה עלי (בוריטו שניצל האחד והיחיד, אושר עמוס טעמים שכמותו), את תשומת לבי תפס כרטיס ביקור קטן וצהוב שהבטיח לי צפייה בהרצאה הכי טובה שראיתי בחיים.

מזל שהתחשק לי לנסות מקום חדש לאכול בו.

איפה: בודהה בורגרס, אבן גבירול 86 ת"א (יש עוד סניפים ברחבי הארץ, כדאי לבדוק באתר) הכי אוהבת: בוריטו שניצל, שייק בננה תמר. אתר: http://buddhaburgers.co.il/2014/  פייסבוק: http://on.fb.me/1rZlRI0