לפעמים חלומות מתגשמים (אבל לאט)

יש משפט שאומר ש"דברים טובים באים למי שמחכה", והוא מתאר במדויק את החוויה האחרונה שלנו ב"אנסטסיה", אבל כדי להבין על מה אני מדברת, ברוח הביטוי, תצטרכו לחכות להמשך.

חלומו האולטימטיבי של כל טבעוני, מיד אחרי שחרור כל בעלי החיים, כמובן, הוא שליד הבית שלו, במקום המסעדה ההיא שאין לו שום דבר לאכול בה, ייפתח מקום עם תפריט עצום וטעים במיוחד למאכלים מן הצומח. בסתר לבנו, אנחנו אפילו חוטאים בכמיהה להיצע טבעוני בלבד, אבל יודעים שהסיכויים, מה לעשות, לא כל כך גדולים.

וזה בדיוק מה שקרה לי עם "אנסטסיה" שנפתחה בפינת הרחובות פרישמן – ריינס. במיקום הזה בדיוק עמד בית קפה חלבי חביב שלא ננקוב בשמו (כי בשביל מה זה טוב עכשיו כשהוא סגור וכשאני הולכת לספר כמה לא נהניתי בו בסוף חייו), שבתור צמחונית אהבתי מאוד, אבל עם המעבר לטבעונות, הפך לאויב, כולו שורץ מאכלי חלב וביצים בכל מנה, ואף עורר חשד גדול ביותר בנוגע לאופן הכנת האוכל במקום, כשבקשותיי לטבען מנות באופן הכי פשוט שיש נענו בשלילה, בטענה ש"ככה המנה מגיעה וזהו".

וזהו, אחרי ביקור אחד ויחיד במקום כטבעונית, בו נאלצתי להסתפק בסלט משעמם למדי, ירד בית הקפה החביב מרשימת המקומות האהובים עלי, ולכן כשראיתי שנסגר (מיד אחרי מחשבות מגלומניות על כך שבהיעדרי העסק פשוט קרס), קיוויתי לבשורות טובות יותר במקום החדש, אך הזכרתי לעצמי שרוב העולם, משום מה, עדיין לא טבעוני וייתכן שבקרוב יפציע כאן שלט של "שיפודיית משה ובניו" או מקום מאוד לא סימפטי אחר בסגנון. על מקום טבעוני לחלוטין – לא העזתי לחלום.

אבל אז קרה הנס ועל חורבותיו של בית קפה שאין בו מה לאכול, נפתח "אנסטסיה" – בית קפה שאפשר לאכול בו הכל. בית קפה טבעוני, יפה, מואר, מעוצב, משופץ, כזה שלא מפחד מאוכל מזין עם שמות מוזרים, יודע מה זה raw food ומזונות על, ואפילו מייצר מכל האקזוטיקה הזאת אוכל ממש, ממש טעים.

חביתת חומוס, מטבלים, סלט, לחם והפתעות, ומקושקשת הטופו החדשה והמעולה

שלא תטעו, למרות שבמבט ראשון נראה שמדובר בבית קפה טבעוני מטעמי בריאות בלבד, רמזים כמו עובד מטבח בחולצת "החזית", תמונת העגל 269 בשירותים, כרטיסי ביקור של "אתגר 22" ואחרים, מראים שהחברים ב"אנסטסיה" יודעים בדיוק מי המרוויחים האמיתיים מהבחירה בטבעונות.

התירוץ לביקור היה הטבה מבית ויגן פרנדלי, שזיכתה אותנו בשתי ארוחות בוקר במחיר של אחת. בעיני מדובר בהחלט בארוחת הבוקר הכי טובה בעיר (אפילו שאכלנו אותה בערב), אבל לדברים טובים, כאמור, צריך לחכות.

זה התחיל בכניסה לבית הקפה. מלצרית חביבה בירכה אותנו לשלום, ונעלמה. מבט נוסף או חלילה תפריט – אין. מלצרית אחרת – אין. יחס כלשהו – לא ולא. מכיוון שאנחנו לקוחות טובים ולא נוטים להתעצבן על מלצריות, חיכינו. חיכינו, ניסינו ליצור קשר עין, בדקנו את מצב העומס במקום (לא גדול) וכשלא נשאר מה לעשות, חיכינו עוד קצת. בסוף הגיעה מלצרית. גם האוכל הגיע ואפילו הקינוח והחשבון בסוף, אבל בין כל אחד ואחד מהשלבים הללו, נאלצנו לחכות יותר מדי זמן. בשלב מסוים, המלצריות אפילו נעלמו ומצאנו את עצמנו בוהים בחלל ובקהל הלקוחות ושואלים את עצמנו אם נזכה לחזור הביתה עוד הלילה.

טעים, מעוצב, בריא, צבעוני. אנסטסיה.

בין המתנה להמתנה, גם אכלנו. מה יש לומר, היה שווה לחכות. ארוחת הבוקר מעולה, טרייה וצבעונית, וכדאי לבדוק את מקושקשת הטופו החדשה והמשובחת ממש (אם כי, מלצרית חביבה, להגיד שאפשר "לשדרג את המנה עם מקושקשת טופו במקום חביתת חומוס" בלי לציין ש"שדרוג" הוא בעצם תוספת של 7 שקלים, זה לא הכי לעניין). אני לא יודעת מי בחר שם את המטבלים ("יש ריפיל") שמגיעים עם הלחם, אבל מדובר בבחירות טעימות ומעניינות הרבה יותר מההיצע הבנאלי שיש במקומות אחרים. בקיצור – אכן מדובר בארוחה שלגמרי יכולה לשמח את הלב והקיבה ואפילו לאזן מצבים של חוסר סבלנות קשה. מזל.

אחרי קינוח עוגת גבינת שקדים ופירורים, שהיה גבינתי ומהמם (וכמובן, המתנה פחות מהממת לפניו), בבטן מלאה ועם הרבה שמחה בלב, הבנו שיש מי שכדאי לסלוח לו. כבר היינו פה בעבר ולא היו שום תלונות, המקום 100% טבעוני, האוכל מוצלח מאוד והאווירה נעימה, ואלו יתרונות שלא כדאי להתעלם מהם. אולי בפעם הבאה יהיה שיפור בחוויה. ואולי נבוא שעתיים לפני שנתחיל להרגיש רעבים, והכל יהיה בסדר.

איפה: אנסטסיה, פרישמן 54 תל אביב, פייסבוק: http://on.fb.me/1EbqPV2