אני אוהבת קיץ מושבעת, ושלא כמו כל המתלוננים המיוזעים, חום יולי –
אוגוסט עושה לי רק טוב. גם השנה חיכיתי לקיץ, להסתובב בחוץ, ליהנות מהשמש, לצאת
קצת לים עם איזה ספר נחמד ולבקר את האחיינים החמודים שלי בחופש הגדול.
אבל הדס מתכננת, וחמאס משגר, וכך יצא שקיץ 2014 הפך מהבטחה לכיף
ורוגע, לסיוט. אם חשבתם שלאהוב את הקיץ והחום זה פסיכי, התקפי חרדה בכל פעם שנשמעת
אזעקה, זה כבר ממש לא להיט.
אז רגע לפני שהטירוף הגיע גם לתל אביב, לקחנו את עצמנו וברחנו באישון
לילה (טוב, בעשר בערב, אבל זה פחות דרמטי) להקים התנחלות אצל אבא של הבחור, בזכרון
יעקב. לשם, חשבתי, לא יגיעו כוחות הרשע (הגיעו. 4 פעמים. כדורי הרגעה זה נעים
ממש).
וכך,
מביקור שחשבתי שיימשך שבוע או שבועיים, נשארנו חודש (גם אני האמנתי לגנץ וכלניותיו
וחזרתי הביתה עם הפסקת האש הראשונה). חודש שלם שבמהלכו הכרתי את סצנת האוכל
הטבעוני בזכרון יעקב, הכוללת צריכה מוגברת של פסטה, קניית מוצרי ג'אנק בשופרסל,
הרבה שאלות בסגנון "אפשר את זה בלי
הביצה?" "זה חלבי?"
במסעדות, ועוד שלל תמרונים לא קלים. אבל כשממילא אין לך הרבה תיאבון, הרבה יותר קל
לחיות על אותם מאכלים שוב ושוב.
אבל
למרות הכל, היה זה קיץ. והוא היה חם. ורק דבר אחד רציתי חודש שלם – גלידה. גלידה
טובה, טעימה, מרעננת ומנחמת. בעיניים כלות בהיתי בסניף "אלדו" במדרחוב,
המתפקע מאנשים, ונזכרתי בטעמי הגלידה החלביים המופלאים שעוד הספקתי לזלול שם בימי
צמחונותי. בלעתי את הרוק, הסתפקתי בסורבה ונשאתי תפילה לימים טובים יותר, שבהם לא
יהיו מלחמות, ובזכרון יעקב תהיה גלידה טבעונית.
 |
| מבחר לא גדול, אבל טעיםםםםם - אלדו, זכרון יעקב |
ואז,
אחרי שכבר חזרתי הביתה, והצוק האיתן הואיל בטובו להסתיים, נענה אלוהים לתפילתי.
לא, שלום עולמי עוד אין פה, אבל את החלק הקל יותר השגנו, וגלידה טבעונית חדשה צצה
לה בזכרון יעקב. ובשבוע שעבר, בזכות המחדל התחבורתי הקרוי "רכבת ישראל מתחילה
לפעול רק שעתיים אחרי צאת החג", היה לנו מספיק זמן לבקר במדרחוב ולנסות את
הפלא.
אמנם
המבחר הטבעוני (המסומן, יש לציין, וטוב שכך) הסתכם בשלושה טעמים בלבד, אבל הו, אלי
– איזה טעמים נהדרים! כדי לא להיות חזירה לגמרי, הסתפקתי רק בשני טעמים מתוך
השלושה. השוקולד, שהיה שוקולדי ביותר, חזק וטעים, והקרמל, שהיה פשוט נפלא (אני לא
יודעת מי המציא את עוגיית הלוטוס, אבל אם אתה קורא את זה – אתה הגיבור שלי ואני
אוהבת אותך). בלי טעם לוואי מוזר, בלי תחושה של משהו שמזכיר משהו אחר – גלידה
אמיתית לכל דבר, כמו זו שחלמתי עליה ביולי הבלתי נסבל. איפה היית, תענוג קפוא,
כשהייתי זקוקה לך יותר מכל?
כשנחתי
קצת מהמרמור, הבנתי שהיה לי מזל. כנראה שכשאלוהים מגשים לי חלומות, הוא עושה את זה
בחכמה ומונע ממני לחיות על גוש סוכר משמין ובלתי מזין בעליל. או כמו שחברה אמרה
לי, "עדיף שלא היה בקיץ, היית טוחנת מלא מזה לנחמה".
צודקת.
איפה: אלדו, המייסדים 60 זכרון יעקב (ובעוד סניפים בארץ) אתר: http://www.aldo.co.il/ פייסבוק: http://on.fb.me/1vQHBWO
אוף!
השבמחקעד שאני אגיע לתל אביב...
כרגיל..נהניתי לקרוא(:
אבל כתבתי על זכרון יעקב דווקא... ותודה! :)
מחקלי, אישית, יש יותר סיכוי להגיע לתל אביב (או נהריה אם יפתחו שם שוב, או רעננה/כפס כי ההורים בסביבה)..
מחקמאשר לזכרון..